האנתרופולוג ארג ' ון אפאדוראי ( Appadurai ) מגדיר שני מרכיבים מרכזיים בעידן הגלובלי : ההגירה והמדיה . התקופה שבה אנו חיים מתאפיינת הן בהגברת התפוצה והניידות הפיזית של חפצים ובני אדם והן בשיפור התקשורת בין עמים ויחידים . הדבר מתאפשר , בין השאר , הודות לאמצעי המדיה החדשים , המאפשרים מהלכים של החלפת ידע שכמעט אינם מוגבלים עוד בשל גבולות מדיניים וטריטוריאליים , פערים מעמדיים וכלכליים , או היעדר יחסים דיפלומטיים . הן להגירה והן למדיה יש השפעה מכרעת על יכולת התנועה של הזיכרון , כמו גם על יכולת הצמיחה שלו כתוצר המתהווה ושואב את תכניו ממספר תרבויות שונות . אם בעבר אפשר היה לחשוב על זיכרון כעל כלי קיבול המכיל עובדות היסטוריות או כעל טכניקה לשימור מידע היסטורי , הרי שהיום מובן לנו כי בעת העיסוק בזיכרון לא מדובר באובייקט אלא בתהליך . בעידן הגלובלי , המזוהה עם תנועה , סחר חליפין ונגישות גוברים בין מדינות ותרבויות , הולכת ומתגבשת ההבנה שלפיה כבר אין אפשרות לחשוב על זיכרון או על תרבות כעל אובייקט המתהווה רק בגבולותיה הסגורים של חברה אחת . תרבויות אינן יכולות להתקיים כיום כשדות סטריליים ומבודדים , ול...
אל הספר