ב. הצו המורה על תקנות 3 במאי 1882

( לאחר הפוגרומים הסכימו האיכרים במקומות רבים להשיב ליהודים את הרכוש שנבזז ) , משום שהיהודים יפיקו רק רווח מאותם הסדרים . הן קוטאיסוב והן מושל אודסה דונדוקוב – קורסקוב [ -Dondukov Korsakov ] יעצו לנקוט אמצעים נגד הפעילות המזיקה של היהודים . הצעות מעשיות להסדרת השאלה היהודית הציע המושל הכללי סבייטופולק – מירסקי [ . [ Svjatopolk - Mirskij הוא הדגיש שהיהודים הם אזרחים מזיקים במדינה : הם עוקפים את החוקים , משתמטים משירות צבאי , מנהלים עסקאות בריבית קצוצה בעת קניית קרקע או קביעת דמי חכירה , מפתים את העם לשתייה , וכך הופכים בעלי " כוח סודי " , וחותרים תחת המדינה . הוא הציע להקים ועדות לבחינת כל החוקים הנוגעים ליהודים ולנקוט צעדים נגד עושק הנוצרים בידי היהודים . בד בבד הגיעו דרישות מצד הממשל המקומי [ Zemstvos ] והחברה [ הרוסית ] לאסור על היהודים לפתוח בתי מרזח , לשלול מהם את הזכות להתיישב בכפרים ובעיירות , להפחית את מספרם במנהל ולאסור עליהם לחכור קרקע ( " זמסטוו " של יליזבטגרד ) . העיתונים רוס [ Rus ] ונובויה ורמיה [ Novoje Vremja ] אף דרשו לבסוף אמנציפציה של הנוצרים מהעול היהודי . על סמך דריש...  אל הספר
לנדאו, יאיר

וינריב, ענת