( תקציר ) דיכוי הפוגרומים הרבים שפרצו במקומות שונים היה מל וּ וה בהתנהגות פסיבית של הרשויות המקומיות ובעמדה אדישה מצד השכנים הנוצרים . לעיתים אירעו אמנם גם תקריות כמו זו של תושבי ברדיאנסק , וגם יחס הפקיד וּ ת הגבוהה התאפיין באדישות גמורה . אולם הפוגרומים עוררו את התעניינותו של הצאר : גם אם אלכסנדר השלישי לא אהד במיוחד את היהודים , הרי שלא יכול להימנע מרגש של חמלה [ כלפיהם ] . " לא ייתכן " , כתב במברק בעניין הפוגרום בבריוזובקה [ , [ Beriosowka " שהעם לא הוסת נגד היהודים בידי מישהו " . הצאר הביע את החשד שהפוגרומים נגרמו על ידי המפלגה המהפכנית , אשר ביקשה לעורר התקוממות נגד הממשלה . אלכסנדר השלישי פקד אפוא לחקור את התפרצות הפוגרומים . תוצאות החקירה העלו שאת הגורמים לפוגרומים יש לחפש במקומות אחרים . אולם בינתיים התרחש מפנה לטובת היהודים בקרב פקידי הממשל . דבר זה בא לידי ביטוי ברור כבר בדיונים המשפטיים . בהמלצת המושל דרנטלן הועמדו מחוללי הפוגרומים העצורים במחוז קייב לפני בית משפט צבאי מיוחד , ואילו המשתתפים הפעילים פחות נדרשו על פי צו לחזור לבתיהם . ההצעה של דרנטלן התקבלה בהסכמתו המפורשת של...
אל הספר