קרסון מספר על צעדיו המעשיים למימוש חזונו . הוצעה לו כבר אדמה מעולה במחיר צנוע בעמק רפאים , סמוך למדי לעיר . הוא מזכיר את הצלחתו של בית העניים שהקים , אך מבהיר שסוג זה של תמיכה כרוך בעלויות גבוהות ותועלתו מצומצמת לעומת החקלאות , שכוחה יפה למגר את העוני . על כתבתו הוא חותם : ״מיכאל בועז ישראל , ורדר קרסון לשעבר״ . מתחת לחתימה נרשם , שיוזמתו של קרסון לוותה בהמלצה חמה של ועד הקהילה הגרמנית - הולנדית . כן נכתב שם שהוקמה ' הועדה החקלאית בפלשתינה ' , שמורכבת ממיכאל בועז ישראל , משה זאקס , עזריאל זליג הויזדורפר ובנימין לילינטל . כששה שבועות לאחר פרסומם של דברי קרסון , לקראת ראש השנה תרט״ו ( 11 בספטמבר , 1854 יח ' באלול תרי״ד ) , כתבו זאקס והויזדורפר יחד כתבה ב - , AZJ העוסקת במצב בא״י ובצורך בפרודוקטיביזציה . הם פותחים בהודייה לקהל הקוראים על מאמציהם הבלתי פוסקים לתרום לענייני העיר הקדושה , מביעים תקווה שהעניינים יתנהלו מתוך שלום , לא על ידי ״חרם נידוי ושמתא דרבנן״ ( רמז לתפילת כל נדרי הממשמשת ובאה .. ) אלא דרך שיח פתוח ובלתי - תלוי , ולאחר מכן שואלים מה צופנת בחובה השנה החדשה , נוכח המצב הבלת...
אל הספר