פרק רביעי ה׳מתווך בפועל׳ בעצרת האו"ם בפריז

ב 18 בספטמבר , 1948 יום אחרי רצח ברנדוט , הכתיר שר החוץ הבריטי בווין את תכניתו של הרוזן בכינוי ׳צוואת ברנדוט׳ . במסר לאמריקנים טען בווין כי יש למהר ולנצל את ה׳תזמון הפסיכולוגי׳ בעקבות רצח המתווך ולפרסם ללא דיחוי את התכנית לפני מושב עצרת האו״ם השלישית , שנפתח ב 3 בספטמבר . ארצות הברית אימצה את ההצעה . הנסיבות הלא צפויות חתמו את הדיון הארוך שהתקיים בין שתי המעצמות מאמצע אוגוסט באשר ל׳טקטיקה׳ שתזכה את התכנית ב׳אפקטיביות׳ המרבית . הסיכום בין האמריקנים לבריטים היה כי לאחר שיפורסמו פרטי תכניתו של ברנדוט , יכריזו נציגיהם שמדינותיהם תומכות בה ללא סייג , ורואות באימוצה בידי העצרת לא רק ׳פתרון הוגן׳ לשאלת ארץ ישראל , אלא גם ׳הנצחה׳ ראויה לרוזן שמסר את נפשו בשליחות האו״ם . באנץ׳ הזדהה עם קו פעולה זה , ותלה תקוות רבות ב׳זעזוע האדיר׳ שחש העולם אחרי הרצח ובשילוב הידיים הבריטי - אמריקני אשר עמד לקטוף את פרותיו עתה . ישראל באותה העת התקשתה להתנגד לתכנית ברנדוט או לכל תכנית מדינית אחרת . מזכירתו של באנץ׳ , דורין משלר , תיארה את תחושת הישראלים אחרי הרצח כאילו הוטלה עליהם פצצת אטום , ובאנץ׳ פסק כי ׳רצח...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב