׳לאן זה יוביל את האו״ם בארץ ישראל, אף אחד לא יודע׳

באנץ׳ לא השליך את יהבו על ועדת החלוץ . הוא ציפה לתגובתה של מועצת הביטחון על הדרישה להקמת כוח בין לאומי , ולקראת כינוסה הוא אף ניסח ( לבקשת טרגווה לי ) קריאה לחברות המועצה להעמיד את חייליהן לטובת כוח שישלח לארץ ישראל . ואולם , ב 24 בפברואר , 1948 כשהתכנסה מועצת הביטחון לדון בבקשתה של ועדת ארץ ישראל , נמנע לי מלהשמיע דרישה מפורטת כזו . ארצות הברית תבעה מלי להימנע מכך בנימוק פורמלי שעל פי מגילת האו״ם אין למועצת הביטחון זכות לאכוף החלטה של העצרת הכללית , ולי העדיף לסגת מיוזמתו . האמריקנים השתמשו בתירוץ שתאם את עמדתם הידועה , והעדיפו שלא להודות כי למעשה חל אצלם מפנה של ממש בתמיכתם הבסיסית בחלוקה . ככל שחלפו הימים ונתרבו הבעיות בארץ ישראל , המתנגדים הרבים לתכנית החלוקה במחלקת המדינה פעלו במרץ כדי שארצות הברית תחזור בה מתמיכתה בחלוקה . הם הזהירו כי אם האו״ם ימשיך בכוונותיו לבצע את החלוקה , תידרדר המלחמה המקומית שפרצה בארץ למלחמה אזורית בהיקף גדול , ובמקרה כזה עלול היישוב היהודי בארץ לעמוד לפני סכנת כליה . מומחי מחלקת המדינה התאכזבו גם מהיכולת Pablo De Azcarate , Mission in Palestine 1948 - 1...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב