פרק ראשון הדרך להחלטת החלוקה

ב 18 בפברואר 1947 הודיע שר החוץ הבריטי , ארנסט בווין ( , ( Bevin על החלטת ממשלתו להעביר לטיפול האו״ם את סוגיית ארץ ישראל ׳ללא המלצות׳ . ההודעה של בריטניה , שמעתה על האו״ם לגבש לבדו את עמדתו באשר לעתידה הפוליטי של הארץ , ציינה מפנה במדיניות האימפריה כלפי ארץ ישראל , ובדיעבד התבררה גם כנקודת הפתיחה של תהליך שבסופו עזבו הבריטים את הארץ . באו״ם לא המתינו לפנייה רשמית של בריטניה , וב 20 בפברואר כבר נערך במשרדו של מזכ״ל האו״ם , טרגווה לי ( , ( Lie דיון ראשוני , שעסק בהיערכות הארגון לטיפול במהלך הצפוי . באנץ׳ , שזומן לדיון בתוקף תפקידו כראש מחלקת הנאמנויות , טען כי כדי שיוכל האו״ם להתמודד כראוי עם האתגר של שאלת ארץ ישראל יש להקים צוות מחקר ייעודי שיתמחה בסוגיה . הצעתו של באנץ׳ התקבלה , ולי מינה אותו לעמוד בראש הצוות . באנץ׳ גייס מספר אנשים מצומצם מקרב אנשי מזכירות האו״ם , ובמטה האו״ם הוקמה בתוך זמן קצר ספרייה שעסקה בשאלת ארץ ישראל . גולת הכותרת של הצוות שכונה ׳הוועדה המכינה׳ הייתה הפקתם של חמישה כרכים עבי כרס , שמלבד נתונים ועובדות על ארץ ישראל הכילו גם הצעות פתרון שנבחנו בזמן שלטון המנדט ה...  אל הספר