" מבחינתי , אין עוני" כפי שקבענו , אני מגיעה לדירה בבית משותף בלב יפו . זהו רחוב מסעדות צפוף והוא עמוס כלי רכב . בכניסה לבית חתולים רבים , שנראה כי דיירי הבית מאכילים אותם . גל , בחורה צעירה ונאה , מקבלת אותי במכנסים קצרים וגופייה . היא נראית לי כילדה . גם בדירתה חתול אחד המשתתף בשיחתנו . היא מובילה אותי לשבת במרפסת האחורית , הנשקפת אל חצרות מאובקות ועצים עתיקים . בדרך למרפסת אנו עוברות בחדר צנוע , שבו מיטה גדולה וריהוט מועט . עוני חדש , אני חושבת , או סתם עוני ? הסתפקות במועט אולי ? ארעיות ? גל מביאה סחבה , מנגבת את השולחן מפירורים ואבק ואומרת : " ככה זה כשגרים עם גברים כשותפים , הם אף פעם לא מנקים " . אני שומעת מבטא רוסי בעברית שלה , אך הוא אינו בולט . כמה בנים גרים פה ? אחד ! אבל הוא הביא גדוד של חברים והם אכלו פה והשאירו לכלוך . שקט פה מול החצר האחורית ... כן , ככה זה אחרי הצהריים , אחרי שמסיימים את העבודה בבניין . בבוקר יש הרבה רעש . גל מוזגת מים לכוסות . אני מתבוננת בה ואומרת : את נראית נורא צעירה . נורא צעירה ? אני כבר בת ... . 27 נולדתי ב . 1988 מחשבת וצוחקת . בהמשך השיחה שמתי...
אל הספר