" אני יודעת המון דברים , רשימה ענקית , ומה זה עוזר לי ? " פגישתנו נערכה בשעות הבוקר , בביתה של דליה במרכז חולון הישנה . היה יום חורף , והדירה הדיפה ריח של חומרי ניקוי . החדר שבו ישבנו היה מרווח ובולט בריקנותו , קירותיו לבנים וחשופים . על שולחן נמוך הונחו צלוחיות שקדים וסוכריות נטולות סוכר , שתי כוסות זכוכית ובקבוק מים מינרליים . דליה אישה רזה מאוד , פניה ארוכות , שערה אסוף , מראה גופה מסוגף . אני יושבת מולה על הספה , והיא מוזגת מים לשתינו . כשאנו מתחילות לשוחח הדיבור שלה מקוטע , מהוסס , עם הפסקות קצרות בין המילים . השיחה הכבדה מתנהלת בזכות שאלות רבות שאני שואלת . תשובותיה קצרות , ואני מקבצת אותן לטקסט רציף בסיפור שלהלן . כשדליה מסיימת להביע רעיון או לתאר עובדה , היא אומרת " זהו" ומבטאת בכך את סופיות העניין . בשמיעת הקלטת אני מגלה שדליה בעצם לא סיפרה לי שום סיפור קונקרטי על אירוע כלשהו , אלא רק נתנה תיאור של מצבה , בעיקר בהווה , לעומת מה שהיה פעם . שלום דליה , את גרה פה לבד ? כן . מה את עושה בחיים ? בעיקרון אני עוסקת בטיפול , גוף נפש , מסז ' ים . משנת ' 95 אני כל הזמן לומדת ולומדת ולא כ...
אל הספר