ד. 'אחר הצהריים של יום חמישי' ומהדורת אמיל רודולף וייס

סיפוריו של עגנון בעברית וכן תרגומיהם לגרמנית בין השנים , 1924 - 1912 ובהם סיפורים מרכזיים שכונסו לאחר עיבודים לרומן הכנסת כלה או לקובצי סיפוריו 44 יש מקום להניח כי הצלחתו של עיצוב זה , במיוחד בשילוב האיורים של בתי כנסת ותשמישי קדושה , עודד את ההוצאה להמשיך את קו העריכה הזה , ואכן , שלוש שנים אחר כך היא הוציאה מהדורה ביבליופילית מאת ההיסטוריון מאיר בלבן על הרובע היהודי של לובלין כספר עתיר תרשימים , מפות ורישומים של חפצי קודש מאת קרל ריכרד הנקר , משובח בטעמו ובסידורו . ראו Majer Balaban , Die Judenstadt . von Lublin ) mit Zeichnungen von Karl Richard Henker ( , Berlin : Judischer Verlag , 1919 מתכונתו דומה מאוד לזו של ספר יהודי פולין , למעט הפורמט , שהוא כמעט בגודל פוליו . המאוחרים שנדפסו בעברית לאחר ששב לארץ ישראל , משקפים את ׳האני הכותב׳ שלו כמעט בשלמותו . לאנתולוגיות שנדפסו בגרמנית היה חלק חשוב בסימון מקומו החדש כסופר יהודי יוצא גליציה בקרב הקהילה הציונית דוברת הגרמנית , מקום שלא היה מוכר לקוראיו בשפה העברית גם בשנים שלאחר מכן . חייו הספרותיים של עגנון התרחשו אפוא בשני מרחבי תרבות בעל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן