זה קרנו אך אתמול .. אך – כאלו מקדם דורות קרוש בגוילין עתיקין טמוני כד חרס צרורות מצאנו כתוב זה בדם שחורות : היה מבול דם יהודי וחיל אין כמו , וכרת גליות . החמה כשלשם .. ונדמה כי שומעים את פרא צחוקה . שוב גרמניא חולצת דדים וקוראת עמי צלב אל שוקה - - ( אורי צבי גרינברג , רחובות הנהר , ׳לוח במבוא א׳ , תש״א ) המתבונן בביוגרפיה הספרותית והממשית של שני הסופרים המופתיים ביותר מאז ימי שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי – המספר ש״י עגנון והמשורר אורי צבי גרינברג – משתומם למול הדמיון שבין שתי פרשיות ביוגרפיות היסטוריוגרפיות אלה של שני יוצאי גליציה ( עגנון , בוטשאטש , 1887 ואצ״ג , ביאלקמין (; 1896 החניכה הקהילתית והלמדנית שלהם , מצעה המזרח אירופי של תקופת הבחרות , הטקסטואליות והדיבוריות הדגלוסיבית שלהם השוררות במרחב הלשונות ( היהודיות ושאינן יהודיות ) במזרח אירופה ובמרכזה . באחת – עבודותיהם נתכוננו כיקום מנטלי שמכנהו המשותף , מעבר לכל שוני ביניהן , מעניק להן משמעות משותפת שהטרנסצנדנטיות שלה גוברת על כל שונות אימננטית שטבועה בעבודותיהם של השניים הנבדלות זו מזו בסוגה...
אל הספר