ה. תפתה ערוך, הזוגות בהיכל התמורות וספר התימהונות של ר' יודיל חסיד

חלמתי שבאה מלחמה גדולה לעולם ונקראתי אני למלחמה . נדרתי נדר לה׳ שאם אחזור בשלום מן המלחמה כל היוצא מביתי לקראתי בשובי מן המלחמה אעלה אותו עולה . חזרתי לביתי בשלום והנה אני עצמי יוצא לקראתי ( עד הנה , עמ׳ עו ) . התודעה היראית ברומן הכנסת כלה מבטאת כאמור את תפיסת האחדותיות של עצמה באמצעות הצבה איקונית של חסיד שכל מעשיו ודיבוריו גזורים מתוך המשלים ומצבי המופת שבספר המוסר חובת הלבבות . מכאן נובע ׳הביטחון התמים׳ , שהוא מרכיב חשוב בהבניה של לכידות בלתי נסדקת של הגיבור , שאינו מאפשר לממשי לחדור אל עצמותו המופתית השלמה . ואולם לצד הפרדיגמה על אודות אחדות מטפיזית שהמסורת הטקסטואלית היהודית טיפחה בכתביה בדורות שלאחר אבן פקודה , התפתחה פרדיגמה הפוכה על אודות שניות הטבועה בבריאת העולם וממילא גם באדם . זו שניות שאינה דיבור בעלמא על ריבוי של פרטים זהים , אלא הצהרה פרדיגמטית לגבי היערכות מטפיזית סימטרית דו צדדית , שצד אחד בה מייצג טוהרה וצד אחר טומאה . היבט מפליא בציור עולם זה הוא כי הזהות הסימטרית של שני הצדדים מטשטשת לחלוטין את ההבדל הערכי ביניהם . ׳המאמין המשתמע׳ בטקסטים האלה אינו יכול להכריע בין ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן