ד. גֵּרות בעולם מחוּלל

הריטואל של היציאה המחוללת מבית המזיגה של פלטיאל מראה כי אי אפשר לראות ברומן הכנסת כלה יצירה של היפוכים וניגודים המשכפלים את עצמם לאין סוף כלידה פרודית , קומית סטירית בלתי נפסקת של הטקסט מתוך עצמו כדרך שהציג אותה תחילה ג׳ שקד והרחיבה ד׳ מירון . האקספוזיציה הכפולה של הרומן , שהיא אפיפנית ומחללת בעת ובעונה אחת , מעניקה לניגודיות מובן שאינו פואטי אסתטי גרידא , אלא אידאי . סימטריות סטרוקטורליות ברומן הזה הן ביצועים רפטטיביים של מטפיזיקה משתמעת , שתודעת הסובייקט הכותב אחוזה בה עד כי אין הוא יכול לעצב אף לא מהלך אחד של גיבוריו מחוץ לה . עגנון מדגים אותה באמצעות מאות מובאות מטקסטים סמכותיים של כתבים יהודיים שבכל הדורות , אשר מכוח סמכותם הוא מכונן את העיקרון ׳הפואטי׳ של היקום הבדיוני ברומן הכנסת כלה . מה שאיתר קרויאנקר כמלאכת ציטוט דקדקנית עד כדי מוזרות כפייתית אינו רק אובססיה של גיבורו ר׳ יודיל חסיד , אלא הכרח פנימי בתוך הפרויקט המטפיזי של הכנסת כלה . הטכניקה הזאת מפריכה את הטענה השחוקה ביחס ל׳עגנון אמן המחבואים והתעתוע׳ , באשר ציוני המקורות מכוונים דווקא לחשיפת המובן של הרשת השיחנית בעבודתו ,...  אל הספר