ואם כבר תיקנתי את המילה " תלמיד " במטרה לראות את החיוב שבה , רוצה אני להתפנות " לגאול " גם את הפועל " ללמּד " שהוא כה שגור בשפה . לא נוח לזרוק מושגים לפח . השפה אינה עשירה דיה כדי שנוכל להרשות לעצמנו לוותר בקלות על מי ממילותיה , מה גם שהשימוש השגור לא בנקל מפנה את מקומו . אבל כאשר מושג מסוים נגוע במשמעות חולה , יש סיכוי שגם התאמה מחדש שלו לא תצלח את הרגלי השימוש הישנים , ועם כל הכוונות הטובות , המילה תחזור עד מהרה להגיד את מה שתמיד אנשים התכוונו להגיד במילה זו . אצטרך , אם כן , לעשות קצת מזה וקצת מזה . קצת לזרוק ולצמצם , וקצת לתת למילה נפוצה זו כיוון ותנועה ומשמעות חדשים . מצד הצמצום : אם " ללמּד " פירושו " הפרקטיקה שמפעיל מורה על תלמיד כדי שיקרה לו אותו שינוי מתוכנן שהמורה הוא מקורו " – עליי לפסול אותו מכול וכול . ברוב המקרים זה פשוט לא מתאר נאמנה את המציאות ובאותם מקרים שזה כן מתאר – זו מציאות לא רצויה . על זה שאין כאן תיאור נאמן של המציאות הרביתי לכתוב : לעובדה שהמורה אומר דברים יש קשר רופף מאוד עם למידתו של התלמיד . ויחד עם זאת , יש מקרים שבהם המורה מפעיל על התלמיד פרקטיקה שאכן מעצ...
אל הספר