אני רוצה להתעכב קצת על אמירתי האחרונה – שאם יש יתרון ברור ל " יודע " , הרי שהוא דווקא צריך , מבחינה מוסרית , לשאוף לצמצם פער זה . לכאורה אפשר גם לטעון דווקא להפך : אם אני עמלתי וטרחתי עד שהגעתי לידע הזה , מדוע שאמסור אותו בחינם ? האם אין טרחתי שווה בטרחה מקבילה מצד התלמידים ? האם לא מגיעה לי תמורה על שקידתי ? ומלבד זאת , הרי ידוע שדברים שמוכרים בזול , מעוררים יחס של זילות . האם אין סכנה שבחפזוני למסור את הידוע לי , יתייחסו השומעים בביטול למתנותיי היקרות , ועד מהרה הן תתגוללנה כעפר לרגליהם ? אבל , אתם שוכחים שאני מדבר על נוסחאות – ידע שמשום מה לא נמצאה כל דרך לעת עתה אלא למסור אותו בצורתו זו . צורך ההישרדות לא הותיר זמן ולא פניות לפתוח את הידע ולהפוך אותו להבנה . אין להם סבונים והם זקוקים להם , כרגע . ובשלב זה הם זקוקים להם יותר משהם זקוקים ללמוד עצמאות וחירות . כבר ציינתי שמקרים כאלה נדירים לאין שיעור ממה שהמולת ההוראה מעודדת אותנו להאמין , אבל באותם מקרים שאכן זה נחוץ מבחינה הישרדותית , לא רק שאין סכנה שערכו של הידע ירד – הוא יקבל בדיוק את הערך המתאים למשתמשים שהוא נחוץ להם . על רקע ז...
אל הספר