ואחרי כל זה , האם אין בכל זאת ידע חשוב באמת ? אולי אפילו במתכונתו הגלית ? עניין שיצדיק את השתיקה ואשר ייתן למחזיק בו יתרון של סמכות על פני זה שאינו יודע אותו ? סטודנטים לתואר ראשון , אף על פי שעברו כבר שתים עשרה שנות לימוד , לא מתקבלים בקלות כחברי מועדון מן המניין , והרבה ממה שהם עושים , ממשיך להיות מכוון ללמדם להיות תלמידים טובים . משום מה , זה אף פעם לא מספיק . העבודה הסמינריונית שיכתבו נועדה בעיקר לאמן אותם בחוקי הכתיבה הטובה , לתרגל אותם בשגרות מחקר , לאפשר להם להפגין את מיומנותם לקראת אותו משהו חשוב , שהוא הפסגה של כל התהליך הזה . אף אחד לא באמת מתכוון לייחס חשיבות לתוכן דבריהם . ומה הוא אותו משהו חשוב שאליו כל זה מוביל ? לא אומרים זאת , אבל הסטודנטים לא שונים מן הילד בן השבע שהמבוגר המשמעותי ביותר שהוא רואה בעבודתו הוא המורה שניצב לפניו יום אחר יום . אך טבעי לו לחשוב " כשאגדל , אהיה מורה " . ואם לא מורה , אז משהו דומה לזה . כשלבסוף עובר אותו סטודנט דרך התואר השני והדוקטורט הוא כבר ספג כל כך הרבה מכל זה , שקשה להאמין שיהיה לו הכוח לשנות את דרכיו . גם אם למד פסיכולוגיה מודרנית והבי...
אל הספר