הגישה הפוסט מודרנית גורסת כי ה ' אמת ' צריכה לשחרר אותנו מן התבונה ומן האמונה כאחד . ה ' אמת ' טומנת בחובה הבדלים ושונות אין סופיים . כאשר עולה שאלת הדת , הדגש הוא על ' חופש הדת ' ולא על ה ' אמת הדתית ' . לאדם הדתי מוענק חופש להאמין בכל הכוחות העל טבעיים והישויות שהוא רוצה בהם , כל עוד הוא אינו הורג מישהו בשל אמונתו , או מנסה להשתלט על החיים האזרחיים או הפוליטיים של הלא מאמינים הסבורים שאמונות כאלה הן הזויות . התבונה , כפי שאנו מכּירים אותה , היא יציר מודרני שנועד להביא בהירות וסדר ; זאת באמצעות שלילת דברים מסוימים הנתפסים כאי רציונליים – ובראש ובראשונה : שיגעון ואמונה . זוהי המגבלה העיקרית שהביאה לכך שהתבונה הפכה בסופו של דבר ל ' משוגעת ' במידת מה בפני עצמה . הפוסט מודרניות שואפת לפקוח את עינינו על ידי הגברת סובלנותנו לעמימות אופטימלית . הפתרון המודרני מחייב תיקון פוסט מודרני שיאפשר ל ' אמת ' לנוע בין ריבוי של הקשרים ומצבים , ללא תיחומה לשיטה אחת או בקרתה באמצעות ' אמת ' יחידה וכוללנית . האמת צריכה להיתפס כמשתנה מתוך עצמה . עלינו להניח לאמת להוביל כך שנוכל לעקוב אחריה . לעולם לא נדע מ...
אל הספר