פרק שני הפרדה, דימוי האחר, ניכור, אי-אמון

מאי האמון של היהודים . אי האמון במשטרה בקרב הערבים עמד ב 2015 על 64 . 2 % לעומת 51 . 9 % בקרב היהודים ; ל % 63 . 7 מהערבים ו % 54 . 7 מהיהודים אין אמון בכנסת ; ל % 67 . 8 ו % 55 . 7 אין אמון בממשלה . האי אמון של הערבים בממשלה ( 67 . 8 % ב 2015 ) היה גדול יותר מהאי אמון של היהודים ( . ( 55 . 7 % ייתכן כי הדבר נובע מהעובדה שבעת עריכת המחקר במאי יולי 2015 ממשלת הימין ימין רדיקלי ייצגה באופן בולט יותר את היהודים מאשר את הערבים . ואולם שיעור האי אמון של הערבים בממשלה היה נמוך מזה של היהודים בשמאל המתון ( 78 . 1 % ) ובשמאל ( . ( 90 . 5 % ב 2012 דיווחו 63 . 2 % מהערבים כי אין להם אמון בשלטון המקומי ( לעומת רק 29 . 8 % מהיהודים ) . נתון זה ראוי לציון מיוחד . במקרה זה האי אמון של הערבים הוא במנהיגים שלהם , ולא במוסדות שבשליטה יהודית . השלטון המקומי הערבי עני במשאבים , אינו מספק שירותים בסטנדרטים מספקים , סובל משחיתות ומנפוטיזם חמולתי ולכן אינו זוכה באמון של רוב הציבור הערבי . קיימים הבדלים פנימיים מובהקים במידת האמון של ערבים ביהודים ושל יהודים בערבים . אי האמון האישי ביהודים גדול מהממוצ...  אל הספר