ראשו האלוהי ועל זרועו . חז " ל מדמים לעצמם את אלוהים בגוף אדם , אף שלאלוהים לא אמורה להיות דמות פיזית כלשהי , ובכך מעוררים אותנו לשאול באיזה מובן יש לאלוהים גוף . פסוקים רבים מרמזים לגוף האלוהי . ברגע של כמיהה מבקש משה מאלוהים בקשה בלתי רגילה : " הראני נא את כּבדך " , כאילו אפשר לראות את אלוהים . אלוהים משיב שבני האדם אינם יכולים לתפוש את הנוכחות האלוהית ולחיות . תשובתו אינה מכחישה את קיומו של גוף אלוהי אלא נהפוך הוא – מאששת אותו . ובכל זאת מסכים אלוהים להכניס את משה לתוך נקיק בסלע ולהגן שם על הנביא מפני הנוכחות המסוכנת , עד שאלוהים יחלוף שם : הנה מקום אתי . ונצבת על הצור , והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור , ושׂכּתי כפי עליך עד עברי . והסרתי את כפי וראית את אחרי , ופני לא יראו ( שמות לג : כא - כג ) . המונחים " פנים " ו " אחור " מרמזים לגוף אלוהי בדמות זה האנושי . חז " ל מסבירים את המשמעות באופן יצירתי : " אמר רבי שמעון חסידא : מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין " . אזכור התפילין מדמיין את האלוהי בדמות אדם – תוך היפוך או שמא שיקוף של סיפור הבריאה , שבו האדם נדמה לאלוהים . מדהי...
אל הספר