ניתוח הוויכוחים על תכנון לכיש תורם להבנה מעמיקה יותר של האופנים שבהם התגבשה הריבונות הישראלית במהלך העשור הראשון לקיום המדינה , שבו עוצבה דמותה הפיזית והחברתית . הריבונות של המדינה בתקופה זו נבנתה אל מול ארגונים חזקים כמו ההסתדרות והסוכנות . המדינה העבירה לידיהם ( ולקק " ל ) תחומי ריבונות מרכזיים כדי לעקוף מכשולים חוקיים או מוסכמות בין לאומיות , שעלולים היו למנוע הקצאות משאבים לא שוויוניות לקבוצות חברתיות שונות לפי מפתח לאומי ואתני . חלוקת הריבונות עם גופים אחרים אפשרה להציג דמוקרטיה לכאורה , למרות פרקטיקות מוסדיות דכאניות ואף גזעניות , שלטענת אורן יפתחאל מעמידות בסימן שאלה את מידת הדמוקרטיות של המשטר ( יפתחאל , . ( 2000 אפשר לראות בהסדרים הלא פורמליים שאפיינו תחום כה חשוב כמו תכנון התיישבות בתקופה זו , חלק ממצב חירום שמאפיין מצבים קולוניאליים ושאחד ממאפייניו המרכזיים הוא פרקטיקות לא שקופות שמתבצעות מאחורי הקלעים . מי שנפגע מכך ישירות היו לא רק הערבים , שעל אדמותיהם השתלטה ישראל כדי לחסום את אפשרות שיבתם , אלא גם המתיישבים היהודים החדשים , אלה שלא היו בסוד העניינים ולא זכו להיות שותפים...
אל הספר