לאורך השנים ברשות המחקר היינו בקשר תמידי עם אנשי יחסי הציבור במכללה הקשורים לעיתונות , ואפילו ישירות עם עיתונאים . זה עבד בשני הכיוונים . לעתים אנו יצרנו קשר עם איש יחסי הציבור לאחר שסיימנו מחקר , משום שחשבנו שהוא ראוי לפרסום בקרב הציבור הרחב . לעתים היה זה איש יחסי הציבור שפנה אלינו ובדק אם יש משהו חדש לפרסום . לאחד מאנשי יחסי הציבור שנהג לשאול אותנו : " האם יש משהו חדש ? " נהגנו להשיב , " כן , בוודאי , " שהרי תמיד היה לנו בצינור מחקר כלשהו שערכנו . אנו כהרגלנו התלהבנו מכל מחקר שערכנו ורצינו שיפורסם בעיתונות , שייחשף לציבור הרחב , ש " יחולל איזשהו שינוי " בחשיבה הציבורית . הוא תמיד היה משיב לנו בזו הלשון : " זכרו , מה שמעניין את העיתונות הוא שאיש נשך כלב , ולא שכלב נשך איש . אז בואו אליי עם תוצאות מחקר שיספרו סיפור מעניין " . נו , לך תעשה עם זה משהו . אנחנו הרי אנשי מחקר , וחינוך והכשרת מורים חשובים לנו מאוד . איש נשך כלב ? זה נראה לנו על גבול העיתונות הצהובה . בכל זאת , לאורך השנים שמנו לעצמנו יעד לחקור בתחום החברתי בישראל , גם מעבר לחינוך ולהכשרת מורים . התחום הזה נגע ללבנו והשתדלנו...
אל הספר