השנה היא . 1995 ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין מצויה לפני חתימה על שלב נוסף במסגרת הסכמי אוסלו – הסכמים בין ישראל לאש " ף ( הארגון לשחרור פלסטין ) . בכיכר מלכי ישראל בתל אביב נערכת עצרת תמיכה לקראת ביצוע השלב הנוסף , ובסיומה שרים הנוכחים בהתרגשות ובהתלהבות את " שיר לשלום " . ולפתע יריות . סטודנט למשפטים , חובש כיפה סרוגה , יורה ביצחק רבין שלוש יריות , ואומה שלמה נצמדת לחדשות , עוקבת אחר ההתפתחויות . הודעתו הנרגשת של איתן הבר , מנהל לשכתו של רבין , חותמת את הגולל על האיש ופועלו : “ ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה , בצער רב וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ... " . השתייכותו של המתנקש למגזר הדתי - לאומי מעלה שאלות על אודות חלקה של ההנהגה הדתית - לאומית ביצירת אווירה שהובילה לרצח . פער נפער בין קבוצות אידיאולוגיות שונות , והוא מלבה האשמות ודרישות להכאה על חטא ומשליך על יחסי חילונים - דתיים במדינה . באווירת הקיטוב שנוצרה מתעוררות בקרב אנשי חינוך מחשבות על אודות תפקידן של מערכות חינוך ליזום מפגשים וקשר בין מגזרים . מפגשים אלה יאפשרו לנהל שיח בין זרמים , ייצרו הזדמנויות להכרת ה...
אל הספר