ישיבת ועדה . אנו , חברי הוועדה ( ועדת המחקר הבין - מכללתית במכון מופ " ת ) , שמחים להיפגש אחרי זמן רב שלא התראינו . לפני כשלושה שבועות קיבלנו את הצעות המחקר החדשות , ואנו רוצים לספר זה לזה על העבודות שקראנו . א ' מקבלת את רשות הדיבור . היא מתלבטת בקשר לאחת ההצעות שקיבלה . ההצעה דלה וכתובה רע , אך היא מרגישה שלמגיש ההצעה , ח ' , יש רעיון יפה . הוועדה לא קיבלה הצעות מחקר מן המכללה של ח ' כבר כמה שנים , והבודדות שהגיעו – נדחו . " באופן רגיל הייתי דוחה את ההצעה ושולחת את ח ' לקבל עזרה מיחידת המחקר שלו , " אומרת א ' , " אבל מי יודע אם יש בכלל יחידת מחקר במכללה הזו , ועד כמה היא מתמצאת בתחום ? אולי אין לו עם מי להתייעץ ? אני חושבת שצריך לעודד מרצים מן המכללה הזו לעסוק במחקר , ואם הוא כבר טרח והגיש הצעה – צריך לסייע לו . אני מרגישה שלמרות שההצעה כתובה כל כך גרוע , יכול לצאת משם מחקר מעניין מאוד . " בוועדה מתפתח ויכוח : האם יש אצלנו מקום להעדפה מתקנת ? האם מותר לנו לתמוך בהצעות מחקר לקויות רק כדי " לעודד חוקרים " ? מה נעודד בדרך הזו ? האם איננו מעבירים בדרך זו מסר שגוי על אופי המחקרים שאנו מעו...
אל הספר