השילוב בין תהליכי הוראה - למידה שהתקיימו במכללות האקדמיות לחינוך לבין תהליכי מחקר וטיפוח אתוס מחקרי בקרב הסגל במכללות אלו היה אתגר מקצועי ליחידות המחקר הפועלות בהן . פרק זה יעסוק במהותו של אתגר זה , לרבות גישות ודרכים שננקטו במכללות לשם טיפוח האתוס המחקרי . היחידות למחקר הוקמו והתפתחו במכללות לחינוך כחלק מתהליך האקדמיזציה שכלל את הפיכת התואר הראשון ( B . Ed . ) לחלק אורגני מההכשרה , מתן דרגות קידום למרצים , פתיחת תכניות לתואר שני ( M . Ed . ו - M . Teach ) ותכנון המעבר לאחריות ות " ת ( הוועדה לתכנון ולתקצוב ) . מאחר שהתרבות הדומיננטית במכללות לחינוך ערב תהליך האקדמיזציה הייתה תרבות של הוראה ולא תרבות של מחקר ( שמאי , כפיר , ליבמן וקינן , , ( 2000 נדרשו המכללות לפתח תרבות אקדמית כיעד מרכזי . יחידות המחקר במכללות לחינוך נקראו לסייע בהשגת יעד זה , ותפקידן בטיפוח האתוס המחקרי ובשזירת המחקר בזהות המקצועית של חברי הסגל היה מרכזי . היחידות נדרשו למצוא דרכים להרחיב את מעגל החוקרים במכללה , ובמסגרת זו לעודד מרצים חדשים ולאפשר את צמיחתם ואת הצמחתם כעתודה . הציפייה המקורית מהיחידות למחקר במכללות ...
אל הספר