ראיית האב בתפקידו האבהי המנחם ( Ricoeur , 1992 ) וה " מצמצם " ( רוטנברג , ( , ( 1990 והדגשת הרב - קוליות ודחיית הבינאריות ( Hartsock , 2004 ) בתפיסת המגדר חותרות תחת השיח הפטריארכלי ומערערות על האוניברסליות - לכאורה של תפיסת האבהות הדורסנית . האיכות הרגישה והמנחמת בתפקודם האבהי של הגברים שרואיינו במחקר זה התגלתה באופן חד וברור בחיבור בין חוויית האבהות הבוגרת לבין החשש מפני אובדן והתמודדות עם שכול ובמיצוב האבהות בהקשר אמהי רגיש ואמפתי . שני היבטים אלה חושפים איכויות סמויות באהבת אב , וחשוב לעסוק בהן בשיח על אבהות בהקשרה הפדגוגי . הקושי בחשיפת הקול האבהי הפגיע עולה במחקרי גם בצורה המהוססת שבה הגברים נטו לדבר על ממד זה בחייהם . ניתן לנמק קושי זה כנובע מהיעדר שפה גברית לביטוי רגשות אבהיים של חיבה ודאגה , של חרדה לשלום ילדיהם . תובנה מרכזית שעלתה ממחקר מוקדם זה היא , שבמצבים הקשורים לדאגה לשלומם של ילדיהם הבוגרים , הגברים שרואיינו הביעו את תפקודם האבהי , המיטיב והמטפח בצורה ישירה , ברורה ופומבית ובשפה רגשית , המאפיינת סגנון דיבור אמהי . ברצוני להוסיף פן בניתוח האופי האבהי , והפעם באמצעות הס...
אל הספר