אפרת: "הזהות המגדרית שלי בסדר"

שאלתי את אפרת מהו מגדר בעיניה . מתשובתה מצטייר תפקודה כאישה , כבת זוג וכאם : ( צוחקת קלות ) את יודעת , זה נורא מעניין . אני חושבת , שיש משהו בגיל שמאוד שינה את העניין . אני זוכרת שבהתחלה , כשהיו לי ילדים צעירים , את לא יודעת איך להתארגן . שכשהבעל שלי היה יוצא למילואים ארוכים , חשבתי , אולי גם אני הייתי צריכה לצאת למילואים לאיזה חודש ? כלומר , למה כל העול , כאילו , נופל עליי והוא יוצא לאיזה ... בילוי . הייתה תחושה שהעומס נופל עליי . חוה : חשבת שהוא יכול להתנתק ואת נשארת בבית ? אפרת : כן , אני מוכרחה להמשיך את כל התפקודים . היום אני לא מתחלפת בזה . זאת אומרת , היום , עם השלמות המגדרית שלי , אני מבינה שיש כל כך הרבה איכויות לאישה ולאמא , שאני יכולה לעשות כמה דברים ביחד . אין לי שום רצון כבר ללכת למילואים במקומו או להתנתק . בהתחלה זה היה יותר , ככה , לחפש את המקום שלי כבנאדם – כאשה וכאם , ולעשות את זה טוב , ואת זה טוב . ואז האשמה . למה זה לא מתחלק , כאילו . ולאט , לאט , כשאתה משלים עם זה במובן האמיתי , פתאום גם הדברים מתחלקים . חוה : למה את מתכוונת בהשלמה עם זה ? אפרת : לא להשלים עם זה שאנ...  אל הספר
מכון מופ"ת