בין הנושאים החשובים שעלו בראיונות , דומה שניתן להצביע על הממד ההורי – האבהות והאמהות הבוגרת – בחיי המדריכים הפדגוגיים , ואף לראות בו עיקרון בסיסי בהכשרה להוראה . הקשר הישיר בין ההורות הבוגרת להדרכה פדגוגית התחוור להם במהלך הראיונות עצמם , שכן קודם לכן רובם לא נטו לקשר במודע בין תפקודם ההורי לזה המקצועי . ניתן לראות בבירור את חשיבותה של האבהות בסיפורו של יובל , הרואה באביו דמות מכוננת . חלקים נרחבים בריאיון עמו הוקדשו לתיאור תכונותיו וערכיו , שיובל אימץ בחייו ובעבודתו . מסיפורו של גיא עולה סוגיה נוספת בתפיסת ההורות – מעין דיאלקטיקה בין יחסי קרבה וריחוק , או סתירה כביכול . עניין זה מוסיף ממד של מורכבות להבניית תפיסת האבהות הבוגרת . העלאת ההורות בהקשר של דיסוננס מאפשרת להאיר את הקונפליקט ביחסי הורים - בנות - בנים בוגרים בהקשר של זמן ומקום ושל הבדלים בין - תרבותיים . הסיפור של אפרת ממחיש את חשיבות ה " הכלה " של צרכים ייחודיים אצל ילדיה ובקרב הסטודנטיות שבהנחייתה , אך גם את הקושי הכרוך בהטמעת היכולת לפתח יחסי קבלה ופתיחות עם ילדיה ומודרכיה . מושג ההכלה הופך ל " שפה מטפורית מארגנת " ( קופפרב...
אל הספר