פתח דבר

ברצוני לפנות אליכם הקוראים כאל שותפים למסע אינטלקטואלי , הגותי וחווייתי , המאיר את מקומה ומשמעותה של האוריינטציה ההורית בהוראה ובהכשרה להוראה . בשנים האחרונות פרסמו מונוגרפיות ומחקרים למכביר העוסקים בהיבטים מגוונים וחשובים בהדרכה פדגוגית . אולם , חקר התודעה ההורית כתפיסת עולם המעגנת את פרקטיקת ההכשרה להוראה נעדר מהם , ולרוב גם אינו נדון בשיח המקצועי . בספר זה מצאתי לנכון להתמקד בהורות הבוגרת ובתודעה הורית ומאפייניה , כפי שהן נחשפו במהלך ראיונות עומק עם שישה מדריכות ומדריכים פדגוגיים . תודעה זו התגלתה בתהליך הפרשני כאוריינטציה הורית – אבהית , אמהית , ואבהית - אמהית משולבת , ועלתה בבירור באיכות האינטראקציה המתפתחת בין מורי המורים הנמצאים בשנות החמישים והשישים לחייהם לבין מודרכיהם , מבוגרים - צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם . במעורבותם העמוקה בתהליכי ההתפתחות האישית והאינטלקטואלית של תלמידיהם ראו המדריכים הפדגוגיים חלק בלתי נפרד מתפיסת תפקידם . הטענה שניתוק תודעת ההורות מתהליך ההכשרה המקצועי עשוי לגרום לנתק משורש העשייה החינוכית ושניתן לגשר בין תודעה הורית להכשרה פדגוגית שזורה בדרכים ...  אל הספר
מכון מופ"ת