התורה מכריזה על הראשון לחודש השביעי כעל יום חג הכולל שבתון , זיכרון תרועה , יום תרועה , מקרא קודש ומערך קורבנות מיוחד ( ויקרא כג , כג - כה ; במדבר כט , א - ו ) , אך הוא אינו נחשב לחג ראשית השנה . מאוחר יותר , בראשית ימי הבית השני בימי עזרא הסופר , מתואר יום זה כיום שבו החלה עבודת הקורבנות , כמפורט בעזרא ג , א - ו : ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם . ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים . ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעלו עליו עלות לה׳ עלות לבקר ולערב . ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו . ואחרי כן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה׳ המקדשים ולכל מתנדב נדבה לה׳ . מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות לה׳ והיכל ה׳ לא יסד . עוד לפני שתמה בניית המקדש השני , החלו עולי שיבת ציון לבנות , עם כניסתו של החודש השביעי , את בניית המזבח ועבודת הקורבנות . מפסוקים אלו עולה שהקרבת הקורבנות בראשון לשביעי נעשתה כהכנה לחג הסוכות , שהוא החג המ...
אל הספר