למחקר הנוכחי אפשר להציע כמה מחקרי המשך : א . במחקר הנוכחי נמצאה רמת הרחבה נמוכה , שלא תרמה להתפתחות האוריינות של הילד . האימהות הרבו בפרפרזות כדי לגשר על הפער שבין הלשון המדוברת ללשון הכתובה , יזמו את מרבית השיח ומיעטו לשאול שאלות . לאור ממצאים אלו מומלץ לתכנן תכניות התערבות בקרב הורים לטיפוח האוריינות במשפחה הערבית . יש ללוות את התכניות במחקר שעניינו העשרת הלשון המדוברת והכתובה של הילד דובר הערבית בישראל ובהערכת התהליכים והתוצרים של התכנית . בתכניות יש לכלול הדרכת הורים בכלל והדרכה של אימהות בפרט , וללמדם לתווך בעת קריאת ספר . תכניות ומחקרים כאלו יכולים לספק בסיס מוצק לקבלת החלטות פדגוגיות על סמך עדות מחקרית ( evidence - based ) בנוגע להוראת השפה הערבית ולהתמודדות עם אופייה הדיגלוסי כדי להעלות את הישגי הילדים . ב . במחקר הנוכחי נבדקה התכיפות של קריאת האם והאב לילד באמצעות שאלון ישיר . ספרות המחקר מצביעה על מגבלותיו של כלי זה – הורים נוטים לענות את התשובות שהם מאמינים שמצפים מהם לענות מתוך רצייה חברתית . במחקר הנוכחי לא נמצא קשר בין רמת המיצב החברתי - כלכלי של משפחת הילד לבין תכיפות הק...
אל הספר