קבלת אחריות לבחירות שלהם ולתוצאותיהן במסגרת הקבוצה , וגם גילוי של ' בורות ' , מקומות שבהם הפרט ' נופל ' ונכשל ברצונו להשפיע ולקדם שינוי . לצד הממד האישי , מתעוררות גם שאלות על המקורות של המחשבות והתחושות האלה , לא רק בביוגרפיה האישית של כל אחת ואחד , אלא גם במצבי האי -שוויון המבניים בחברה . הסטודנטים נעשו מודעים יותר למבנה החברתי , למנגנוני ההפליה והדיכוי בחברה הישראלית , וקיבלו חיזוק לחשיבות שיש למודעות האישית וליוזמה להעלות את הנושאים האלה לסדר היום , למרות המסר בחברה ובמכללה , הנוטה שלא לראות בשיח על אי - שוויון ודיכוי שיח לגיטימי או מקדם שותפות בין קהילות חברתיות שונות . מדברי הסטודנטים אנחנו לומדים איך פיתוח המודעות העצמית חיזק אותם ואפשר להם לראות ' איפה הדיכוי החברתי פוגש אותם ' , הן בהיותם סובלים מדיכוי , הן בהיותם בעלי כוח המסוגלים לדכא ; וכיצד גרמה להם המודעות העצמית לחשוב מה הם יכולים לעשות כדי להיות חזקים ומודעים יותר ולהימנע הימנעות אקטיבית מהנצחת מצבי הדיכוי האלה . פיתוח המודעות העצמית והיכולת לשתף בדילמות , בתחושות ובבעיות שכל אחד מהם חווה , חיזקו אותם , יצרו אמון וקשר ט...
אל הספר