פרק שלישי תרבות של קליטה

בשטח , בחיים היומיומיים , את צריכה להגיב כאן ועכשיו . אין לך זמן ללכת ולחפש באנציקלופדיות , בחומרי למידה ... את צריכה להגיב מיד , ולפי התגובה הזאת הרכבת תמשיך לנוע ... לכאן או לכאן . בכיתה הראשונה שלי היה ילד , טל . אני זוכרת את שמו עד היום , 23 שנה אחרי . הוא היה ילד מאוד מאוד מורכב , עם קשיי למידה וצורך בתשומת לב מפה עד להודעה חדשה . אימא שלו הייתה מורה לאנגלית עם ניסיון וותק . לא היה לו קל בכיתה מבחינה לימודית ומבחינה חברתית . התמודדות שלי אתו הייתה יום - יום , שעה - שעה ; ומול אמו , שהרגישה שהיא גם אימא שלו וגם בעלת ניסיון בהוראה ויכולה להגיד לי מה לעשות ואיך להגיב . כל זה מאוד ריפה את ידיי . היה לי מאוד מאוד קשה ... אט אט , עם הרבה חום ואהבה ועם חיבוק ענקי רכשתי את אמונו . בסוף השנה נפרדתי מהכיתה הזאת . ממנו קיבלתי כרטיס ברכה שאני שומרת עד היום , עם לב ריחני בתוך קופסת מתכת . סיפורה של נורית כשסיימתי את מכללת ( אז היה סמינר ) הקיבוצים , ניגשתי למפקחת וביקשתי עבודה . היא משכה את הזמן ומשכה , ובשלושים באוגוסט הודיעה לי שקיבלתי כיתה א ' , כאשר אני גמרתי הסמכה לכיתות גבוהות . ניגשתי א...  אל הספר
מכון מופ"ת