מבוא ברכה לשלומו של מלך בישראל מתועדת כבר בתקופת בית ראשון , והייתה מכוונת למלך שלמה : " ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך " . יש מי שראו בכך סימוכין לאמירתה של ברכה קבועה למלך ישראל בשמיני עצרת , ואולם לא נמצאו עדויות לנוסחה של ברכה מעין זו . לגבי שלטון של אומות העולם , לאחר חורבן בית ראשון , הנחה ירמיהו הנביא : " ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה ' כי בשלומה יהיה לכם שלום " . עדיין ירמיהו חווה את בית המקדש הראשון , את חורבנו וגם את ראשית התקופה שלאחר החורבן . לאחר חורבן בית שני , ציוותה המשנה במסכת אבות : " רבי חנינא סגן הכהנים אומר : הוי מתפלל בשלומה של מלכות , שאלמלא מוראה , איש את רעהו חיים בלעו " . רבי חנינא , סגן הכהנים , דומה לנביא ירמיהו בכך שחווה אף הוא את בית המקדש השני שכיהן בו , חווה את חורבנו וגם את ראשית התקופה שלאחר החורבן . עם זאת , ירמיהו ראה לנגד עיניו שלטון זר בחו " ל ( בבל ) , שהסתופפו בצלו מגורשי יהודה , בעוד שרבי חנינא כיוון לשלטון זר בארץ ישראל ( רומא ) . רבי חנינא משתמש בביטוי של קודמו ירמיהו ' בשלומה ' ושניהם מציגים רעיון דומה , כי ת...
אל הספר