לאחר שסיימתי את כתיבת הספר , פגשתי במקרה את עדנה . שוחחנו על דרכה , על התלבטויותיה ועל הדרך שבה היא רואה את מערכת החינוך . סיפרתי לה על הספר וביקשתי ממנה לקוראו . היא הסכימה בשמחה , ולאחר מספר ימים שלחה לי את המכתב הבא . ביקשתי את רשותה וצירפתי אותו לאפילוג מתוך תקווה שהוא יאתגר את הקורא , כפי שהוא מאתגר אותי . ב "ה שרגא היקר שלום , אני ממש מעריכה את זה ששיתפת אותי בטיוטת הספר ... קראתי את כולו ( תוך דילוג על אלפא - קרונבכים ושאר יצורים ) , ובמענה שלי אליך אנסה לצאת מסבך העובדות , המספרים , הפרשנויות וההשערות , ומהסבך של ניסוחי הכתיבה האקדמית – ולהביט על הדברים במבט על . ובמבט על , לאורך כל הספר , אתה בעצם מוכיח שיש מתאם שלילי בין זהות מקצועית ובין שחיקה , ומתמקד בגורם השליחות שבזהות המקצועית . ואני מנסה לחשוב איך זה רלוונטי לגביי – ולא מצליחה . כי הנה – מרכיבי הזהות המקצועית היו די גבוהים אצלי ( ולגבי " ביטחון בבחירת המקצוע " – המדריכים ב " זולה " הם הוכחה לכך שאפשר להיות מאוד מסורים לתפקיד גם אם לא מעוניינים להמשיך בו עד זקנה ושיבה , וזה לא גורם לשחיקה , אלא לפעמים להיפך , מגן מפניה ...
אל הספר