סיכום

המדריכים הם בוגרים , רובם עם משפחות , דתיים וכמה מהם נמנים כיום על חסידות ברסלב . רוב המדריכים דיווחו כי היו בעבר במצבי סיכון . המדריכים בחרו לעבוד בזולה והם אינם מרגישים ש " חתמו בה קבע " . כולם מאמינים בכושר ההשתנות של החניך וביכולתם לסייע לו . רוב המדריכים סבורים שיש להם עם מי להתייעץ בזולה , הם חשים שקיבלו בזולה כלים לטיפול בחניכים אבל הם מעוניינים לקבל כלים רבים ומעמיקים יותר . המדריכים רואים באהבה את התנאי הקריטי לטיפול . המדריכים חלוקים בדעתם באשר לגישה הטיפולית הברורה או המגובשת של הזולה . המדריכים רואים במוזיקה את הכלי לחיבור ללב של החניכים ורק כשליש מהמדריכים רואים במוזיקה כלי טיפולי . רוב המדריכים סבורים שיש להרחיב את פעילות הזולה לעוד ימים ולעוד מקומות . זהותם המקצועית של המדריכים מגובשת במידה גבוהה יחסית . הביטחון שלהם בבחירה המקצועית ותחושת השליחות שלהם גבוהים ממדגם מורים אקראי . גם תחושת המסוגלות העצמית המקצועית גבוהה מזו של המורים , אם כי ההבדלים אינם מובהקים סטטיסטית .  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור