המונח דתל " ש מבטא תופעה של מתבגרים שגדלו בבתים דתיים - לאומיים , התחנכו במוסדות חינוך של הציונות הדתית ומגדירים את עצמם " דתיים לשעבר " . הביטוי הוטבע לראשונה באמצע שנות התשעים ( פישרמן , 1998 ) ומאז נעשה בו שימוש נרחב . כיום הפך הביטוי למשפחה של כינויים , כגון דתל " פ – דתי לפעמים , ודתלשל " ש – דתי לשעבר לשעבר , כלומר דתי שהפך לדתל " ש ולאחר מכן חזר להיות דתי . לפני שנתחיל בדיון על הדתל "שים ראוי לציין את דברי הרב פישמן - מימון שאמר שהתורה ניתנה בסיני והדת ניתנה בשושן . בכך רצה הרב לבטא את השטחיות בביטוי דתי ומכאן את השטחיות בביטוי " לא דתי " . בכל מקרה , ביטויים אלה הפכו לשגורים בפי כל ולכן בחרנו אף אנו להשתמש בהם . חקר עזיבת הדת מבחינה פסיכולוגית התחיל רק בשנות השבעים . תופעת עזיבת הדת היא אוניברסלית ולכן חקר זה מקיף חוקרים מגוונים , דתות מגוונות ואוכלוסיות מגוונות . כיוון שהחניכים בזולה זוכים לטיפול חינוכי - פסיכולוגי נעדיף את זווית הראייה הפסיכולוגית על פני הזוויות האחרות . בחקר מאפייני התרחקות מדתיות מקובל להבחין בין מאפיינים דמוגרפיים , מאפיינים משפחתיים ומאפיינים אישיים . מאפ...
אל הספר