מושג האמונה של ר " נ הובן עד כה , במסגרת ספר זה , כהינטעות האדם בעולמו , הסתעפותו ברבדים השונים של מציאותו ושהייתו במתחים המתקיימים בה . הדיון הבא יעסוק בתורות של ר " נ הדנות במפורש במושג האמונה כהתמקמות של האדם בעולמו . התמקמותו של האדם בעולמו , לפי ר " נ , יכולה להתבצע רק במערכת תנאים שאותה הוא כולל במושג נוסף : ארץ ישראל . ארץ ישראל , עבור ר " נ , היא האתר של האמונה , ולפיכך היא מגדירה אותה במידה רבה . פרק זה יעסוק בניתוחים השונים שר " נ עושה במושגי האמונה וארץ ישראל , בהבנתו אותן כשזורות יחד . אחת התורות שעוסקת במושג האמונה באופן מובהק וממקמת אותה , והיחידה , ככל שידיעתי משגת , שבה מגדיר ר " נ באופן מפורש את האמונה ומציין לה " תוכן " ספציפי , היא התורה " ואלה המשפטים " ( ליקוטי מוהר " ן , ז ) . תורה זו נאמרה בחורף של שנת תקס " ג : " ושם מדבר מאמונה וארץ ישראל , שכשפוגמין בארץ ישראל – באמונה – יורדין לגלות מצרים " . עיסוקו של ר " נ באמונה , בתורה זו , דרך היחס של ארץ ישראל – גלות , מנסה לשזור את שאלת היחס הזה בעומק סוגיית האמונה . ר " נ מבקש למצוא את שורשי הבעייתיות של הגלות בסוגיה ...
אל הספר