תפילה כתרבות

ר " נ מוסיף לדון באפקט של התנוצצות משיח , אותה דינמיקה הנפעלת על ידי בעל התפילה , ומדגים אותה דרך פירוט נוסף של האופן שבו האיש הישראלי עשוי למשול במלאכים : וזה בחינת נשיאות חן , בבחינת : " ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה " , שכל אחד ואחד נדמה לו כא % מתו . כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה ' , שהוא השורש העליון , שכל הכוחות וכל צבא השמים כולם מקבלים ממנו , ועל כן כל צבא השמים וכל השרים העליונים , כל אחד ואחד נדמה לו כאמתו , היינו שהוא נושא חן בעיניהם , וכל אחד ואחד נדמה לו שהוא עוסק עמו לבד , כי כולם מקבלים ממנו . ר " נ מפרש את ממשלתו של בעל התפילה על המלאכים לפי המודל שהוא מזהה אצל אסתר . ה " ממשלה " על המלאכים איננה עריצות , כנזכר לעיל , אלא היא מבוססת על הידע של האיש הישראלי לגבי השאלה " מה פעל אל " . האיש הישראלי , בעל התפילה , שהוברר עד כה כפרשן הממשיג את דבר ה ' לכדי מגמה מעשית וקונקרטית , הוא עצמו ממלא את הפונקצייה של דבר ה ' . בכך שבעל התפילה הפרשן מסמן את הנקודות והתחנות , האינסטנציות השונות , שבהן עובר דבר ה ' , הוא חושף תחנות אלו לפרודוקטיביות שלהן ומניב שפע של משמעות לכל הנ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן