ניתן להעמיק את החקירה ביחסי תפילה - מחלה דרך הבנת התפילה כאקט פרשני המופעל על המחלה , המובנת כמסר . אין הכוונה כאן להבנת המחלה כאיתות של משהו " רע" כלפי האדם , מידי שמים או הטבע , אלא לפרימה של המובן השלילי בהכרח של המחלה והקשבה לה . המחלה נתפסת , לאחר פרימה זו , כקול הנובע ממעמקי הגוף וההתקיימות הגופנית של האדם , והתפילה היא האמצעי לברר את הקול הזה ואת המסר שהוא נושא . חקר ההרמנויטיקה קידם את המחשבה על ההבנה של טקסטים כפעילות אקטיבית של הקורא ולא כקבלה פסיבית של משמעות הנמסרת לו . שדה הפרשנות שימש להיידגר קרקע לבירורים אונטולוגיים , ומאלו התעשרה גם ההרמנויטיקה . היידגר מבין , כי בתהליך הפרשני ניתן להתוודע אל מבני העומק הנסתרים של הפרשן . כדי לממש אפשרות זו , מדגיש היידגר , יש לדעת כי " המשימה הראשונה , האחרונה והרצופה לכל אורך הדרך של הפרשנות היא להישמר מהאפשרות של הצגת התפיסות 72 בתורה ח תניינא פותח ר " נ בחוסר האפשרות להוכיח בימים אלו : " וגם עכשיו , שבטלה הנבואה ... " . 73 ראו ליקוטי מוהר " ן ה , א : שם עוסק ר " נ בהתמודדות עם קטרוג המלאכים על התפילות . 74 ראו גדמר , 2004 עמ ' , 26...
אל הספר