את הצמיחה והשיקוף כהדדיים ואת הגשמים עצמם כשיקוף של הנעשה בארץ , האמונה , מביאה את ר " נ להבין כי הגשמים שעליהם מדובר אינם סך המשקעים היורדים מהשמים אל הארץ , אלא המשקעים המצמיחים דווקא . כלומר עשויים לרדת משקעים רבים , אך שום אמת לא תצמח מהארץ וממילא לא ישתקף שום צדק מהשמים . כדי לקיים את לימודם של חז " ל את הפסוק ר " נ מחפש , כיצד משקפים הגשמים דבר הנעשה על הארץ . הוא מנסה לענות על השאלה , מהו הדבר הנעשה בארץ , המשתקף מן השמים ? וכיצד דבר זה קשור לאמונה ? מלימודם של חז " ל מסיק ר " נ , " שכשיש אמונה אז יורדין גשמים וצומחים עשבים ואזי יש רפואות , אבל על ידי נפילת האמונה אין גשמים ואזי אין רפואה " . כאשר יש אמונה , שאותה ניתן להבין בהתאם לאמור לעיל כמילוי תנאים אופטימליים לצמיחה , כניצול של הגשמים , אותה פעולה ארצית המקבלת ומנתבת נכונה את הגשמים , אזי אכן יורדים גשמים . מאידך גיסא , כאשר אין אמונה , פני הקרקע עשויים להירטב , אולי גם יצמחו עשבים שונים , אך העשבים הרצויים לא בהכרח יצמחו , ולא תהיה רפואה . אפשר להמחיש רעיון זה דרך דוגמה שונה . בספר הזוהר כתוב , שהשמש זורחת עבור הצדיקים שה...
אל הספר