פרשנויותיהם של מרק וגרין , המסתמכות בעיקר על קטע מתורה א תניינא , מציגות כאמור אופק זהה של נטישת הניסיון להירפא על ידי חכמת הרפואה לטובת הרפואה המיסטית באמצעות התפילה . בניתוח שלהלן אנסה להרחיב מעט את יריעת המקורות ולהשתמש בתורה נוספת , שהיא עקרונית לעניין הרפואה במידה רבה . לעומת המקור שנידון עד כה , שבהקשרו ניתן להבין את הרפואה כנגזרת והשלכה של הנושא העיקרי של התורה , מקור זה עוסק במפורש ברפואה ובבעיות הכרוכות בה . תורה ה תניינא , שנאמרה בראש השנה תק " ע , שנה לאחר אמירת התורה הנזכרת , עוסקת ישירות באפשרות הרפואה על ידי אמונה . על ידי תורה זו , כך אנסה להראות , ניתן להסביר וליישב עמדות הנתפסות כסותרות ומבלבלות בהגותו של ר " נ כלפי הרפואה בפרט וחכמות המדע בכלל . הצצה ראשונה לתורה זו מעלה תמיהה נוכח הוראה ברורה של ר " נ , הנוגדת את מה שנתפס כעמדותיו המובהקות נגד הרפואה והרופאים : 44 מרק תשס " ד , עמ ' . 217 45 אלמנט נוסף שמציין גרין כסימן לאחיזתו של ר " נ בעמדה מסורתית – מיסטית בנושא הרפואה הוא אלמנט הסגולות . ר " נ , חרף סקרנותו המדעית אליבא דגרין , איננו מתנער ממנו ואף משתמש בו ; ראו...
אל הספר