המקור הראשי בהגותו של ר " נ שעליו נשענים מרק וגרין הוא התורה הראשונה בספר ליקוטי מוהר " ן תניינא . מדובר בראשונה מתוך סדרת תורות ארוכות ועמוסות ברעיונות ובדרשות שנאמרו בשנתיים האחרונות לחייו , לאחר חזרתו משהייתו בעיר למברג בניסיון להירפא ממחלת השחפת . ניתן לייחס חשיבות יתרה לתורה זו , שכן היא נאמרה בברסלב בראש השנה ( תקס " ט ) , מועד הקיבוץ החשוב של החסידים אצל ר " נ . שני החוקרים מצטטים קטע זהה מאמצעה של תורה זו , העוסק בנפילת חכמת הרפואה בעת תקומת התפילה . ר " נ מפרט את ההייררכייה של הכוכבים והמזלות והשרים העליונים , שדרכם עובר הכוח שמגיע אל העשבים , הכוח שמרפא את המחלות . מקור הכוח נמצא גבוה מעל גבוה בדבר ה ' , ולפיכך טוען ר " נ : " כשאוחזין בהשרש , דהינו דבר ה ' בחינת תפלה , יכולין להמשיך כחות הרפואה לתוך לחם ומים , ויהיה לו רפואה על –ידי לחם ומים , בחינת : וברך את לחמך וכו ' והסירתי מחלה וכו '" . גרין מתייחס בנימה כללית במידת מה לקטע זה , בצטטו אותו כחלק מדרושיו המאוחרים של ר " נ , שבהם " מוצגת הדאקטריי ( חכמת הרפואה של הרופאים ) כהיפוכה של האמונה , אויב המובס בידי המופת של יראי ה...
אל הספר