הקפיטליזם מגלם את האובייקטיפיקציה של האדם וסילופו בשיאם . סולם הערכים הקפיטליסטי הוא היפוכו הגמור של האדם כסובייקט , האדם האמיתי , כאשר תוך כדי כך , ולא בכדי , הוא חתירה בלתי נלאית כנגד חירותו , לא פחות מכל דת או כת אחרת בהיסטוריה האנושית . למעשה הקפיטליזם הוא המסוכן , המקיף והערמומי שבדתות , מצד אחד בגלל שהוא משתמש במונחים כמו חופש , שוויון , ליברליות וכולי , ומצד שני עקב הקשר הסימביוטי שהוא מקיים עם התא המשפחתי הבורגני . הלא אין חירות בשוק ה " חופשי " , "שוויון ההזדמנויות " מנסה לשווא להסתיר אי שוויון מקומם גדל והולך , כשם שאין דבר פחות אנושי מלהתייחס אל בני אדם כ " הון אנושי " . ואילו את הבורגנות כניצחונו של הפחד וסיפוק צרכים שכולו אובייקטים כבר ניתחתי בעזרתו האדיבה של ניטשה בפרק השני . כאן נותר רק להדגיש עד כמה הקפיטליזם , בסיוע סמים מזדמנים להמונים , מקיים את עצמו על ידי הפחד הכלכלי של התא המשפחתי , נשען על כך שלרוב עדיין יש לכאורה מה להפסיד . שילוב זה מתבטא בדבקות האדוקה של מאמיניו בחוקיו הכלכליים משל היו דיברות חדשות ולא מעשה ידי אדם . בלי לראות כי במסגרתו גם רומסים גם נרמסים - ...
אל הספר