כפי שהסברתי לעיל , אני רואה בא - רציונאליות היתרה של הפילוסופיה של ניטשה גורם חשוב בבעיית הסובייקט במשנתו . אך מכיוון שכמוהו אני רואה את מגבלות התבונה בכלל ובהכרת הסובייקט בפרט , הרי האהבה , כגילוי א - רציונאלי מרכזי , הינה גורם מרכזי בהגעה אל הסובייקט , נושא שייפרש במלואו בפרק הרביעי . כוחו של ניטשה , כמו בנושאים רבים אחרים , הוא קודם כול בביקורתו , ואכן חושף הוא את הבעייתיות והשקריות שב " אהבה" הנוהגת . יתר על כן , הוא מציג היטב את הקשר ההדוק של הבעיה עם תפיסת הסובייקט וביטויו בה , בעצם אי ביטויו , כמגלמת את האובייקטיפיקציה של הסובייקט . לגבי האהבה האמיתית , קיימים אצלו אלמנטים פוטנציאליים חשובים ביותר , אותם אממש בחלק הבא של הפרק הרבה מעבר למה שהוא עצמו עושה - למרות שערכי העל - אדם מצביעים בכיוון זה ( ראו להלן ) . חשוב לציין כבר כאן , שבאופן דומה לטענותיי לעיל לגבי מושגי האמת והסובייקט , גם לגבי האהבה מקבל ניטשה את היקפה כנתון ומוגדר על ידי אותן דיסציפלינות אותן הוא עצמו מבקר , במקום למלאה בתוכן חדש , וכך הוא מוריד אותה מתחת לידידות , למשל . אבל על כך בחלק הבא . תחילה נפנה כעת אל לב...
אל הספר