בעיית הסובייקט בפילוסופיה החדשה עד קאנט

אין בכוונת ספר זה לפרוש את כלל תולדותיה הפילוסופיות של בעיית הסובייקט . עם זאת חיוני להבחין בנקודות המפנה החשובות שלה ולציין את מעצביו העיקריים והמכריעים , בהיות כל אלה לא רק חשובים מבחינה היסטורית להתפתחות השאלה , כי אם רלוונטיים לנושא . אולם אריסטו למשל יופיע כאן באורח " סמוי " בלבד - הן כיוצר מרכזי של הלכסיקון ותיחום הבעיות עסקינן , לעיתים על דרך הוויכוח עימו , והן כמשפיע באופן ישיר על הטיעונים הפילוסופיים של דמויות חשובות לענייננו , במיוחד היידגר . שכן ראיית הסובייקט כאן היא ראייתה של הפילוסופיה החדשה . ולא בכדי , באשר היא צומחת בתקופה בה העולם בחינת טבע הופך לתחומו של המדע , ואילו הפילוסופיה פונה יותר ויותר אל האדם . כמובן אינה חדלה להתעניין במקומו בתוך העולם ויחסו אליו , ובהמשך מקאנט ואילך תבטל שוב את המרחק אדם - עולם ותחזור לשאלות האונטולוגיות הבסיסיות מזווית חדשה . מבחינת הפיזיקה , מכל מקום , עולם החומר נתפס כמבנה מכאני עצום , אשר לא נודע בו מקום מיוחד לאדם , לנפש . גם מושג הסובייקט הולך ומשתנה בהדרגה בקנה אחד עם התפתחויות אלה . בעוד שמימי הביניים ועד המאה ה - 18 הוא יוחד למה ש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד