בי״ג בתמוז תר״ן עזבו יעבץ ובני משפחתו את זכרון יעקב ועשו את דרכם לירושלים . ירושלים בעת ההיא רק החלה לקבל צביון של עיר מודרנית . כבישים ממנה לערים מרכזיות אחרות , כשכם ויריחו , נסללו לא מכבר או שהיו באמצע הסלילה . בשנת 1892 הושלמה מסילת הרכבת מיפו לירושלים , וזו קיצרה את הדרך בין שתי הערים מיממה שלמה לפחות מארבע שעות . בעיר נפתחו בתי מסחר ובתי מלון , בתי קפה ובתי מלאכה וסוכנויות של בנקים . לצד השכונות היהודיות החדשות , שנוסדו מחוץ לחומות העיר , נבנו גם שכונות לא יהודיות של מהגרים נוצרים מאירופה ומאמריקה , כנסיות , מנזרים ובתי חולים . הקהילה היהודית הייתה הגדולה בעיר , והיו בה כעשרים ושמונה אלף איש ) שבעים אחוז מכלל האוכלוסייה ( . מהם כחמישה עשר אלף אשכנזים . רוב הציבור האשכנזי השתייך לכוללים , שנוסדו על פי ארצות המוצא של המתיישבים , והתפרנס מכספי החלוקה . הכולל בעל ההשפעה הגדולה ביותר היה כולל הפרושים , צאצאיהם של תלמידי הגר״א , ובראשו עמד הרב שמואל סלנט , שהיה אב בית הדין האשכנזי ונחשב לרבן של הקהילות האשכנזיות בעיר . עם זאת , ככל שגדל היישוב התרבו בעלי המלאכה והסוחרים הזעירים גם מקרב...
אל הספר