פתח דבר תלמיד חכם שלא נספד כהלכה

בקיץ , 1890 לאחר שנה וחצי של הצלחות חינוכיות מצד אחד והתנכלויות בלתי פוסקות של מנהל המושבה הקטנה זכרון יעקב מטעם הברון מצד אחר , פוטר זאב יעבץ מתפקיד רב המושבה ומנהל בית הספר שלה , ולמעשה סולק מן המקום . בכך באה לסופה תקופה בחייו של יעבץ , שאותה הגדיר כ׳שלשלת של יסורים , בזיונות וכל מיני מועקה׳ . כשבע שנים וחצי לאחר מכן , בתחילת , 1898 כמה חודשים לאחר שהתמקם בווילנה , נבחר יעבץ לדרוש סדרת הרצאות בנושא תולדות ישראל , בהיכל הנאורים של העיר , לפני סולתה ושמנה של הקהילה היהודית הגדולה , החיה והתוססת . החוויה החדשה הייתה כה מוצלחת בעיניו של יעבץ , עד שכתב לאשתו כי ׳אין ילד בווילנא שלא שמע את שמע הדבר הזה׳ . הקטבים הללו של הצלחה וכישלון , כבוד וביזיון , הערצה והתנגדות ליוו את יעבץ לאורך כל חייו , שידעו , נוסף על כל אלה , גם נדודים לרוב ויצירה רוחנית ענפה ומרשימה . זאב יעבץ ) 1924 – 1847 ( היה מאנשי הרוח הבולטים של העלייה הראשונה , של הפלג הדתי בתנועת ׳חיבת ציון׳ ושל הציונות הדתית . הוא עסק למעשה ברוב ענפי התרבות העברית של תקופתו : היסטוריה , ספרות , הגות , חקר המקרא ופרשנותו , בלשנות , פובלי...  אל הספר