מקטעים אלה אנו למדים שחרף ניסיונות בודדים להקנות לחשיבתו הציונית של הרצל מקור פנים - יהודי , נקודת המוצא שלו נמצאת דווקא בחווייתו כיהודי מתבולל . כלומר , עניינו בעתידו של העם הוא תוצאה של אכזבות האמנציפציה והשאיפות להתמזגות עם אוכלוסיית הרוב בחברה האזרחית - מודרנית במרכז אירופה ובמערבה . אולם כאן יש לשאול : כיצד צפה הרצל את פתרון האנטישמיות על ידי הקמת מדינה ? האם התכוון בחזון מדינת היהודים אך ורק למסגרת פוליטית , שבה אפשר יהיה להרחיק את היהודים גיאוגרפית מהאנטישמיות הפוקדת אותם באירופה ? שמא ראה במדינה יהודית ריבונית מפתח לשינוי גורל היהודים במובן עמוק יותר , כלומר על ידי שינוי ממדי הקיום שדרכם פועלת הסיבתיות החברתית - כלכלית של המודרנה על חיי היהודים ? 105 הדברים הבאים מעידים באופן ברור כי כוונתו הייתה לשינוי יסודי במגע השוטף בין הדינמיקה החברתית - כלכלית של המודרנה , ובין מסגרת החיים היהודיים . הרקע הוא ניסיונו של הרצל להרגיע את חששם של יהודים מתבוללים , בעיקר בצרפת , שבמקום לפתור את בעיית האנטישמיות חזון מדינת היהודים יגרום להחמרת מצבם בכך שיטיל ספק בנאמנותם למדינות שבהן התאזרחו . ...
אל הספר