הורי וארבעת ילדיהם , אני הייתי הצעיר בהם , עלו מהראת לירושלים בשנת תרצ " ד ( . ( 1934 על מניעיהם לעלייה סיפרה לי אמי . אבי היה בן למשפחה נודעת , אמיד בכוחות עצמו , נכבד בקהילה היהודית ועם קשרים טובים בממשל ובחברה המוסלמית . השנים שקדמו לעלייתו , במיוחד שנות שלטונו של אמאן - אללה , היו תקופת פריחה של הקהילה היהודית באפגאניסתאן ובתוכה לאבי . המניע היסודי לעלייתם היה הציונות , לא ציונות משיחית , כפי שעליית הספרדים ויהודי המזרח מוגדרת לא - אחת בפי אלה שאינם יודעים עליה לאשורה ובכך ממעיטים בערכה , אלא ציונות בנוסח ספרדי - מזרחי ( כאמור , פירוט על כך בספרי ' נולדתם ציונים ' ) . גורם מושך נוסף לעלייתם לארץ , במיוחד לאמי , היו ההורים וקרובי משפחה אחרים שלהם שעלו לארץ לפניהם . היו גם גורמים לעזיבתם את ארץ הולדתם . " הייתי בת 32 כאשר עלינו לארץ , לאחר שמונה הריונות , בהם ארבעה ילדים שמתו באבם " , סיפרה לי אמי בעודה מנסה לשמור על איפוק . " בשנה אחת הייתי יולדת , ובשנה שאחריה קוברת פעוט . בנוסף על כך , לא - אחת היינו הילדים או אני חולים והטיפול בחולים היה קשה בגלל הרמה הירודה של הרפואה . הכבידו על...
אל הספר