יב. צאצאי עשרת השבטים

עשרת השבטים , רוב תושבי ממלכת ישראל , הוגלו בשנת 720 לפנה " ס ויושבו " בחלח ובחבור , נהר גוזן וערי מדי " . גורלם מאז אינו ידוע , אך הוא מזין מסורות ואגדות אשר שני פנים להן . האחד , שצאצאיהם היהודים עתידים להתגלות , ואכן היו אנשים שהופיעו בקהילות ישראל והתיימרו להיות נציגיהם , בהם ידועים ביותר אלדד הדני במאה התשיעית ודוד הראובני במאה ה - . 16 הפן האחר הוא הטיעון שעוד מצויים צאצאיהם , שאמנם נטמעו בין הגויים והמירו את דתם , אך מסורת בידם על מוצאם היהודי . מקורות שונים מפרטים מנהגים יהודיים שהם מקיימים , ואלה אינם זהים בכל המקורות . בסיכום הם כוללים את המנהגים הבאים : חוקים הדומים לחוקים מקראיים כמו עין תחת עין ; הקפדה על מנהגי נידה וטבילה אחריה ; ייבום ; כיבוד אב מוקפד מאוד ; מילת הבנים ביום השמיני ; הדלקת נרות בערב שבת בידי זקנות ; יום המנוחה הוא בשבת ; גידול פאות וזקן ; לבוש דומה לטלית וארבע כנפות . הם עוטים בד ארוך על כתפיהם המיועד לכיסוי הראש והכתפיים , ובעת התפילה פורשים אותו על הקרקע והוא גם משמש כתכריך ; שמות עבריים שאינם רווחים בקרב מוסלמים כמו ישראל ; מריחת דם על משקוף הבית ועל ש...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הקיבוץ המאוחד